נכתב ע"י inbiz ב- 22 בדצמבר 2009

סממניו של המשבר הכלכלי העולמי החמור שפרץ בשנת 2008 ניכרים: מפולות בשווקים הפיננסים העולמיים, האטה מלווה בירידה בהיקפי הסחר העולמי, עלייה בשעורי האבטלה, וירידה באמון העסקים, הצרכנים והמשקיעים.הפגיעה העצומה בענף הבנקאות העולמי, בשילוב אי יכולת לגייס מימון ממקורות אלטרנטיביים וחוץ בנקאיים יצרו מחנק אשראי עולמי.

בישראל, שהיא חלק אינטגראלי מהכלכלה העולמית, מדווחת האטה משמעותית בייצוא, בצריכה הפרטית לנפש ובהשקעות בנכסים קבועים. יתרה מזו, סקר מייצג שערכה לאחרונה המחלקה הכלכלית בהתאחדות המלאכה והתעשייה, הראה כי בשנת 2008, 76% מהמפעלים הקטנים בישראל חוו קיטון בפעילות העסקית שלווה בקיטון במכירות (90% מהחברות במדגם) ובעיות בתזרים המזומנים (65% מהחברות במדגם).

מרבית הכלכלנים בעולם תמימי דעים כי המיתון העולמי יימשך גם במהלך 2009 ולכן הערכות מימונית היא צו השעה. ההאטה המתמשכת במשק המקומי, מחנק האשראי, ובעיות תזרים מזומנים חמורות של עסקים רבים במשק, עשויים להביא רבים מהם למצב של חדלות פירעון ופשיטת רגל.

אי לכך, במאמר זה ברצוני לסקור אפשרויות מימון רלבנטיות העומדות לרשות עסקים ויזמים במטרה לסייע להם בהקמה של עסק חדש, פיתוח ו/או בביסוס של עסק קיים. המדובר בקרנות למימון של השקעות ו/או הון חוזר או מימון של השקעות במו"פ (זאת באמצעות קרן המדען הממשלתית).

קרנות המימון השונות הוקמו בתרומה ותמיכה של גורמים בינלאומיים ומקומיים, בעידוד, סיוע, תמיכה וניהול של מוסדות וגופים ממשלתיים מקומיים. קרנות המימון מיועדות לעודד ולטפח פעילות כלכלית במשק, ליצור מקומות עבודה חדשים, ולעודד יזמות והשקעות בעסקים.

מניסיוני, המידע אודות קרנות אלו ואפשרויות המימון השונות שהן מקנות לעסקים ויזמים אינם ידועות דיו ליזמים, מנהלים ועסקים רבים. זאת מהעדר ידע, זמן, ופרסומים מספקים וכן העדר נכונות לפנות ליועצים כלכליים רלבנטיים.

אציין, האפשרויות המצוינות בכתבה שלעיל, מהוות אלטרנטיבות נוספות שאינן עומדות בניגוד לאפשרויות מימון בנקאיות או חוץ בנקאיות אחרות. ברם, בתקופה שבה אפשרויות המימון הבנקאיות קשות, פרסומם של אלטרנטיבות מימון אלו, חשוב במיוחד. שכן, במרבית המקרים, הללו מאפשרים מימון פיננסי בתנאים עדיפים ונוחים משמעותית בהשוואה למסגרת הבנקאית הרגילה.

מספר רב של קרנות תומכות מימונית בעסקים ויזמים. הקרנות נבדלות האחת מהשנייה במספר היבטים כגון: הפרמטרים המאפשרים פנייה למימון, הקריטריונים השונים למתן הסיוע, הדרישות השונות מהיזם או היזמית, היקף הסיוע ותנאי המימון.

מאפיין הקרנות הראשון שאציין, הוא הפילוח האזורי. קרנות רבות מייעדות את הסיוע לאזור ספציפי מסוים. לכן, מטבע הדברים, התנאי הראשוני להגשת בקשה באותה קרן הוא מיקום העסק במקום התמיכה הספציפי. כך למשל קיימות מס' קרנות לתמיכה בעסקים בצפון, בגליל, בגליל המערבי, בכרמיאל-משגב וחיפה, וקרנות לתמיכה בעסקים בדרום, בנגב, בירושלים וכדומה.

מאפיין קרנות נוסף הוא מגדר הלווה. כך למשל קיימות קרנות המתמתחות במתן הלוואות למגזר החרדי, למגזר הערבי הישראלי, להעצמת נשים, לנשים בדואיות או לעולים חדשים – הזכאות לעולה חדש היא, בד"כ, עד 10 שנים ממועד העלייה, ולעולים אתיופים עד 15 שנה מיום העלייה.

קרנות אחרות תומכות במגזרים עסקיים או פעילויות עסקיות. כך למשל קיימת קרן הלוואות לעידוד השיווק בשוק העולמי – מימון פעילות שיווק של מוצר חדש בחו"ל, קרנות לעסקים בינוניים (מחזור מכירות שבין 22-100 מיליון ש"ח), קרנות לעסקים בינוניים קטנים (כגון קרן תבור לעסקים עד מחזור של 22 מיליון ₪), קרן לעידוד יזמים צעירים (מגיל 20-33), קרן לעידוד יזמות פרטית (עבור יוצאי צבא עד גיל 40 או עולים חדשים עד גיל 60) וכדומה.

יצוין, הקרנות השונות נבדלות בקריטריונים השונים של מטרת ההלוואה. ישנן קרנות המגבילות את היזם לשימוש בכספים לצרכי הקמה של עסק חדש ו/או השקעה בלבד, וכאלו הממנות או מאפשרות גם מימון של פעילות עסקית קיימת (ובכלל זה מימון של הון חוזר).

כמו כן, קרנות שונות מציבות קריטריונים שונים ליזם כמו גם דרישות שונות למידת ההנחיה שהיזם מחויב להסתייע ביועץ כלכלי לצורך הכנת התוכנית העסקית לקבלת המימון ו/או מידת הליווי העסקי שהיזם נדרש להסתייע ביועץ כלכלי לאורך התהליך (החל ממילוי הבקשה לקרן ו/או ליווי לאורך ותקופת ההלוואה). הבדלים משמעותיים נוספים קיימים בפרמטרים מימוניים כגון: תנאי ההלוואה, תקופת ההלוואה, תנאי ההצמדה, הריבית, הביטחונות הנדרשים, והעמלות.

לכן כל יזם או יזמית המבקשים לפנות לקרן מימון, ראוי שיבדקו התאמה בין נתוניהם האישיים, צרכיהם העסקיים והמימוניים והקריטריונים השונים של כל קרן.

הטבלה שלהלן מציגה אינדיקציה כללית של מספר קרנות לדוגמה:

גובה מטרת
שם קרן ההלוואה ההלוואה קריטריונים עיקריים
קרן עד 8% מהיקף הרחבה, תפעול שוטף מחזור בין 22-100 מ' ₪
לעסקים המכירות או החזר אשראי חלקי העדר חבויות לרשויות המס
בינוניים בהתאם למגבלות חשבון העסק / בעליו אינו מוגבל
מחזור עד 22 מ' ₪
תבור עד 500 אלפי ש"ח השקעה או הון חוזר עד 70 מועסקים
במסלול השקעה 20% בהון עצמי
העדר חבויות לרשויות המס
הדדית מחזור 1-10 מ' ₪
מפעלים עד 600K ₪ הרחבה, תפעול שוטף חבר התאחדות התעשיינים
קטנים ובינוניים עד 100 עובדים
קורת מ- 80 – 250 מ' ₪ עידוד פעילות כלכלית תוכנית עסקית
עסקים קטנים ויצירת מקומות עבודה ע"י מורשים של הקרן
קרן ק.י.פ הלוואה דולרית עולים חדשים עד גיל 60
לעידוד יזמות פרטית עד 25K $ עידוד יזמות פרטית יוצאי צבא עד גיל 40
שמש עד 90K ₪ הקמת עסק חדש גיל 20-33
לעידוד או ביסוס עסק הקיים עדיפות לפריפריה, ויזמים
יזמים צעירים פחות משנה חסרי גב כלכלי
הקרן לעולה עד 70K ₪ הקמה, פיתוח זכאות עד 10 שנים ממועד העלייה
העצמאי ביסוס, הון חוזר אתיופים עד 15 שנה
קרן בוסטון חיפה עד 100K ₪ הרחבה, תפעול שוטף תושב חיפה והסביבה או בעל עסק
הנמצא בחיפה והסביבה
קרן ברכה עד 45K ₪ הקמה / הרחבה עסקים קטנים מחזור חודשי נמוך מ- 100K ₪
בעסקים לחרדים באוכלוסיה החרדית חשבון שאינו מוגבל ולא היה מוגבל
ק. הלוואות
למגזר הערבי עד 150K ₪ הרחבה, תפעול שוטף בין 10%-25% יושקעו ע"י היזם
ישראלי

 

לדוגמה, יזם או יזמית צעירים מאזור חיפה, השוקלים להקים עסק או סטארט אפ באזור הצפון, רשאים לשקול הגשת קרן שמש לעידוד יזמים צעירים (בהיותם יזמים עד גיל 33) בתוספת קרן קורת (לעסקים קטנים) וקרן בוסטון חיפה (לעסקים או תושבים מחיפה והסביבה). בכל מקרה, חובה לשקול ולבחון כל מקרה ספציפית.

בנוסף לאופציית קרנות המימון, קיימת אופציית מימון נוספת לגיוס כספים ומימון מלשכת המדען הראשי תחת משרד התמ"ת. המדען הראשי ממן פעילויות מחקר ופיתוח חדשניות בחברות ישראליות בתחומים של הייטק, מדעי החיים ותעשיה מסורתית. המימון הינו עד 50% מהוצאות המו"פ השוטפות (תוספת של 10% באזור פיתוח א' ו- 25% בקו העימות). הקריטריונים המובילים לתמיכה הינם: חדשנות טכנולוגית, צורך בשוק קיים, יכולות החברה, מימון משלים ובעלות על הידע.

מזה כשנתיים, המדען מקיים גם מסלול תמיכה בתעשייה המסורתית, המעודד שדרוג מוצרים ופיתוח תהליכי מו"פ חדשים אשר יאפשרו לחברה תחרותית ומובילות טכנולוגית בתחומה.

בכדי לאמת ולבחון את אפשרויות המימון השונות, וכן לקבל פרטים נוספים, אני ממליץ לפנות ללשכות מט"י, התאחדות התעשיינים, לשכת המדען הראשי וכן יועצים עסקיים ופיננסים העוסקים בנושא.

חזור